1אע"פ שאין אדם מקבל טומאה מן האוכלין גזרו חכמים שאם אכל אוכלין טמאים שיעור אכילת חצי פרס שהיא שני ביצים לדעת גדולי הרבנים ולדעת גדולי המחברים ביצה ומחצה שיהא טמא אם אכלם בכדי שיעור אכילת פרס ואיזו טומאה גזרו בהם אם אכל אוכל ראשון הרי הוא שני כדינו ואם אכל אוכל שני הוי הוא שני גם כן ופוסל את התרומה או חולין העשויין על טהרת תרומה ואע"פ שהיה בראוי להיותו שלישי מ"מ הואיל ומצינו לפעמים שהשני עושה שני על ידי משקין כגון ששני זה נגע במשקין שהמשקין תחלה כמו שביארנו במסכת חגיגה מגזרת משקה זב וזבה ואם כן נגע אותו משקה באוכל נעשה אותו אוכל שני והרי שאוכל גורם להיות חברו שני באמצעיות המשקין אף בזו גזרו על האוכלו להיותו שני גם כן:2אכל אוכל שלישי כגון שהיה אוכל זה של חולין שנעשו על טהרת תרומה שיש בהם דין שלישי שאלו של תרומה עצמה הרי אסורה היא באכילה ובאכילת איסור לא איירי ואם בחולין גרידי הרי אין בהן שלישי אלא בשנעשו על טהרת תרומה או בתרומה ובשעבר ואכל הרי הוא שני לענין קדש שאם נגע בקדש גמור טמאו להיות שלישי והרי הוא טהור גמור ליגע את התרומה אבל אסור לאכלה עד שיטבול ולמה עשו אותן שני ודיו להיות שלישי לעשות רביעי בקדש מתוך שאף בתרומה הוא אסור לאכול מה שהוא טהור ליגע בה נחשב אצל הקדש כאלו טמא ליגע בה שכל סרך טומאה שהיא טהרה אצל תרומה טומאה היא אצל הקדש כמו שאמרו במסכת חגיגה שבגדי אוכלי תרומה מדרס הן אצל הקדש והוא שאמרו כאן הנח לתרומה שטהרתה טומאה היא אצל קדש וכן בחולין שנעשו על טהרתה והרי זה נחשב לענין קדש כאלו הוא טמא ליגע את התרומה ואין טמא ליגע את התרומה אלא שני ודברים אלו אינן אלא מעלות שעשו חכמים לענין טהרות וכשם שביארנו באוכל אוכל שלישי שאסור לו לאכול את התרומה אע"פ שהוא טהור במגעה כך האוכל רביעי של קדש אסור לאכול את הקדש אע"פ שאינה פוסלו במגעו:3מדות אלו שבטומאה אע"פ שמצינו בהם דברים מחודשים במעלות של דבריהם כמו שביארנו בחולין שנעשו על טהרת תרומה שיש בהן שלישי ואין הדבר כן בחולין שנעשו על טהרת הקדש אין להרהר אחריהן שהרי אף מדותיה של תורה בענין זה על דרך זה הם הרי מצינו לפעמים שהאוכל חמור מן המאכל עצמו כמו שביארנו בנבלת עוף טהור שאינה מטמאה בחוץ והיא מטמאה בבית הבליעה עד שאוכלה מטמא בגדים באותה שעה והרי בגדים אומרים לו לאדם מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני ועל זו אמרו כאן חדוש הוא ומחדוש לא גמרינן ויש מפרשים החדוש ששאר טמאות מטמאות בגלוי ולא בבית הסתרים וזו בהפך ולפעמים מצינו המאכל חמור מן האוכלו שהמאכל מקבל טומאה מכביצה של אוכלין טמאין ואין האוכלו מקבל טומאה מן האוכלין אלא בשיעור חצי פרס כמו שביארנו:4כל טומאה שניה בין מדברי תורה כגון מקבל טומאה מן הראשון בין מדברי סופרים כגון ידים והבא ראשו ורובו במים שאובין וכלים שנטמאו במשקין וחבריהם כלן פוסלין את התרומה שהרי שני עושה בה שלישי לפסול את עצמה לא לטמא את חברתה וכלם שנגעו במשקין טמאו את המשקין להיות ראשונים אף במשקה של חולין עד שכל הנוגע בהם נעשה שני כלל גדול אמרו במשקין הן שנגעו באב הטומאה הן שנגעו בראשון הן שנגעו בשני לעולם הם תחלה ומורידין לנוגעיהן טומאה שניה ואם נגעו במשקין אחרים אפי' מאה זה מזה כלן ראשונים חוץ ממשקין שנגעו בטבול יום ר"ל מי שטבל ועלה ולא העריב שמשו עדיין שנתנו לו טומאה שניה עד שיעריב שמשו ולעולם אינה מטמאה אלא פוסל כיצד נגע במשקין של חולין טהורין לגמרי נגע במשקין של תרומה עשאן שלישי כדינו ונפסלו נגע במשקין של קדש אע"פ שהיה ראוי לעשותן שלישי ולטמא לא עשאן אלא רביעי ולפסול כמו שיתבאר במקומות אחרים וכן הדין באוכלין הא למדת שכל הפוסל בתרומה מטמא את המשקין להיות תחלה חוץ מטבול יום:5כבר ביארנו שהאוכל אוכל שלישי של תרומה עצמה או של חולין הנעשין על טהרת תרומה שנפסל גופו מלאכול את התרומה ושחולין שנעשו על טהרת הקדש אין בהם שלישי מעתה חולין הנעשין על טהרת הקדש שנגעו בשני לא נפסלו והאוכלן מותר לאכול בקדש ואם אכל שלישי של תרומה או של חולין הנעשין בטהרתה הרי הן שניים ועושין שלישי בקדש נמצא שאין לך דבר שעושה רביעי בקדש דרך אכילה אלא האוכל שלישי של קדש גמור והוא הקרוי בסוגיא זו קדש מקודש:
